כסף משנה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ד:א׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ג:י״ב כסף משנה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ד:ג׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ד:א׳

1 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ אֵפר חַטָּאת וְנָגַע בּוֹ שֶׁרֶץ מִצִּדּוֹ טָהוֹר שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ אֲפִלּוּ לְגַבֵּי חַטָּאת. הִנִּיחַ הַכְּלִי עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמָא הַכְּלִי הֲרֵי הָאֵפֶר טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יט ט "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר" וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר. וְלֹא עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי אֹכֶל שֵׁנִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים שֶׁטֻּמְאָתָן טֻמְאָה קַלָּה וְהֵם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֲרֵי נִטְמָא הָאֵפֶר שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם טָהוֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל גַּבֵּי שׁוּם טֻמְאָה בָּעוֹלָם. וְכֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת וְנָתוּן עַל אֲרֻבָּה שֶׁבַּבַּיִת טָמֵא. אִם הָיָה הַכְּלִי מְשֻׁלְשָׁל לַבַּיִת נִטְמָא הָאֵפֶר וְאַף עַל פִּי שֶּׁאֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם לֹא הָיָה מְשֻׁלְשָׁל אִם הָיָה בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח טָמֵא:

3 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

וְכֵן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵפֶר אוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁים וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת. הֲרֵי הָאֵפֶר וְהַמַּיִם טְמֵאִים שֶׁאֵין אֵפֶר הַחַטָּאת נִצֶּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יט ט "בְּמָקוֹם טָהוֹר" וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר:

4 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

וְכֵן אֳכָלִין וּמַשְׁקִין שֶׁל קֹדֶשׁ אֵינָן נִצָּלִין בְּצָמִיד פָּתִיל. אֲבָל מַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין וּכְלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת נִצָּל בְּצָמִיד פָּתִיל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ הַבְּעָלִים טְהוֹרִים. אֲבָל אִם נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים נִפְסְלוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן. כֵּיצַד. הָיוּ מֵימָיו מֻקָּפִין צָמִיד פָּתִיל וְהוּא וְהֵם בְּאֹהֶל הַמֵּת שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים. הָיָה הוּא מִבַּחוּץ וְהַמַּיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין מִבִּפְנִים שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. הוּא בִּפְנִים וְהַמַּיִם בַּחוּץ כְּשֵׁם שֶׁהוּא טָמֵא כָּךְ מֵימָיו פְּסוּלִין:

5 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִכֵּלִים שֶׁאֵינָם טְהוֹרִים לְחַטָּאת וּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר וּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵי חַטָּאת בְּיָדוֹ. וְכֵן קָנֶה הַמֻּטָּל עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר וּשְׁנֵי כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת תְּלוּיִין בּוֹ אֶחָד מִכָּאן וְאַחַד מִכָּאן הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין לְפִי שֶׁאֵינָן בְּמָקוֹם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת. וְהוֹאִיל וְהֵם נִשְׁעָנִין עַל הַתַּנּוּר הֲרֵי הֵן כְּאִלּוּ מֻנָּחִין עַל גַּבָּיו. אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד עַל הַתַּנּוּר וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת אוֹ מַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר וּפָשַׁט יָדוֹ לַחַלּוֹן וְנָטַל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַטָּאת וְהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן הַזָּיָה שֶׁעָבְרָה עַל גַּבֵּי טֻמְאָה כְּגוֹן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה:

1 כלי חרס שהיה בו אפר חטאת וכו'. משנה פרק עשירי דפרה קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור נתנו על גביו ר"א מטהר וחכמים מטמאין וידוע דהלכה כחכמים.

2 ומ"ש שנאמר והניח וכו' במקום טהור וכו'. בסיפרי.

3 ומה שכתב ולא על גבי השרץ בלבד אלא אפילו הניחו על גבי אוכל שני וכו'. שם נגע באוכלין ומשקין ובכתבי הקדש טהור נתנו על גביהן ר' יוסי מטהר וחכמים מטמאין ואיני יודע למה השמיט רבינו כתבי הקדש.

4 ומ"ש שלא יהיה על גבו שום טומאה. ט"ס הוא וצריך להגיה שלא יהיה על גבי שום טומאה:

5 וכן כלי חרס שהיה בו אפר חטאת וכו'. תוספתא דאהלות:

6 וכתב הר"י קורקוס ז"ל וז"ל של אבן טהור כתב ר"ש מאחר דלא מקבל טומאה לא מד"ת ולא מד"ס ע"כ. והדבר קשה כיון שהוא משולשל לתוך הבית כי הוי של אבן מאי הוי והרי גל שהוא במקום טמא אין הפרש בין חרס לאבן שהרי גם חרס אינו מיטמא מגבו ואפילו הכי נטמא ורבינו נראה שלא טיהר רק באינו משולשל ולכך לא כתב בין משולשל בין שאינו משולשל אלא בין אין בו טפח בין יש בו טפח ומשמע דאדסמיך ליה לחוד קאי דהיינו אינו משולשל ולא בא לחדש בשל אבן אלא יש בו טפח ותוספתא אפשר דל"ג בה רבינו בין משולשל עכ"ל:

4 שואל ומשיב מהדורא קמא פתח ↗

שתרח"י היה אצלי נ"ד הרב החריף מוה' פנחס בורשטין ני' והקשה אותי במ"ש המזרחי בסמ"ג הלכות חנוכה והב"ח ריש סי' תר"ע דלכך לא חשו לטומאת היסט וטומאת אהל המת משום דהי' מוקף צמיד פתיל וחתום בחותמו של כה"ג וע"ז הקשה דהא אין הקדש ניצל בצמיד פתיל והיא תימה גדולה ועיין חגיגה דף כ"ה ועיין שו"ת נו"ב מהד"ת חלק או"ח סי' קל"ז והנה בראשית ההשקפה אמרתי דבאמת הא דאין אוכלין ומשקין של הקדש ניצולין בצמיד פתיל הוא רק מעלה דרבנן דבחטאת הוא דכתיב קרא כמ"ש הרמב"ם פי"א דפרה אבל בקדשים הוא רק מעלה בעלמא ודברי הכ"מ פי"ד מפרה ה"ד קצת תמוה דמשמע דגם אוכלין של קדש הוא מכלל המקרא הלז וז"א כמ"ש וכ"כ בטורי אבן בחגיגה שם וא"כ יוכל להיות דאז לא נגזר גזירה הלז וגם במקום הקודש כמו התם לא גזרו חז"ל מיהו בלא"ה י"ל לפמ"ש לעיל דאף דמשקי בית מדבחייא טהורין מ"מ כיון שבאו בה פריצים וחללוה נטמא וא"כ ממנ"פ שוב לא הי' דין קדש עליו ובודאי טהור ודו"ק היטב.

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ג:י״ב כסף משנה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה י״ד:ג׳ »